in

לאן הולך החינוך בכפר יונה?

חינוך ילידנו הוא הדבר החשוב מכל, במיוחד בבחירת מקום מגורים. החוויה של תושבי שרונה – השכונה הגדולה והמבטיחה ביותר בשרון- לא דומה לציפיות הגבוהות. קיימת דרך אחרת לטיפול בחינוך ומגוון פתרונות לחוויה חיובית שכולם יהנו ממנה בקליטתם לשכונה, כל מה שצריך זו פתיחות מצד העירייה ומקבלי ההחלטות במשרד החינוך. התושבים נחוצים בדעתם לרוץ למאבק להשגת מבוקשם.

לפני שלוש שנים שמעתי על פרוייקט ענק שנבנה בצפון השרון בין ינוב לכפר יונה ויסופח לכפר יונה, לקחו בו חלק גדולי הקבלנים וחברות הנדל"ן הייזמיות.

אם להודות באמת, לא הכרתי את האזור, לא שמעתי עליו בסיפורים בחדשות, לא לחיוב ולא לשלילה, המחירים היו מפתיעים וההבטחות בשיאן.

כאמא לשלושה ילדים, בדקתי בעיקר את השירותים הקהילתיים ושמחתי לגלות שכל מה שמשפחה צריכה, יהיה בתוך השכונה ולרווחת תושבי השכונה. בין היתר דובר על פארק של 56 דונם בשכונה רחבת הידיים ועל בתי ספר וגני ילדים שיקלטו את תושבי השכונה, קאנטרי, מתנ"ס, שירותי בריאות, אזורי מסחר-  זה היה נשמע לנו קסום.

השנים חלפו במהירות, העיריה הקפידה על לוחות הזמנים ובית הספר כבר עומד מוכן לקלוט את התלמידים הנרגשים שעתידים ללמוד בו. גם החברות הייזמיות עמדו בהבטחותיהן ואיכלסו את הרוכשים לפני המועד המסוכם בחוזה, שזה נדיר לכשעצמו.

הגיע הרגע המיוחל, כולנו בשיא ההכנות ובציפייה דרוכה לעבור לגור בכפר יונה.

אז מתגלה סיפור חדש, מאוד מרתיע וחושף התנהלות בעייתית של העירייה ומשרד החינוך:

התלמידים ילמדו בבתי ספר אחרים,  מרוחקים, מחוץ לשכונה שאמורה היתה לספק את מלוא השירותים הקהילתיים לתושבי השכונה עם הקמתה.

מדוע? כי זו שכונה בהקמה, מתאכלסים בה בשלבים וכתוצאה מיכך לא נרשמו מספיק ילדים לבית הספר שמימלא הוגדר בית ספר צומח, כזה שלומדים בו רק שתי שכבות, כיתה א' וכיתה ב'.

מסתבר שיש תקן במשרד החינוך שפותח בית ספר למספר שלא יפחת מ 60 ילדים, משמע כיתה א' אחת המונה 20 תלמידים נרגשים, כיתה ב' אחת המונה 20 תלמידים ועוד כיתה שאין לדעת ממה תורכב, אולי כיתות ג'? אבל לא, העירייה הגבילה רק לכיתות א' ו-ב'.

כבר חצי שנה לפני תחילת שנת הלימודים, הרגשתי שהרישום ממש דליל והורים לא ממהרים לבטל רישום במקום מגוריהם לטובת המעבר, בעיקר בשל חוסר וודאות על מועד איכלוס.

בכל זאת בשרונה עתידים להיקלט 10,000 תושבים, לא כולם בחודש אוגוסט 2018 אבל במהלך השנה השכונה תתמלא לפחות כמחצית ממספר התושבים המשוערת, המון זוגות צעירים שילדיהם בשכבות הגיל של הגנים וקצת פחות בכיתות א' או ב' וככל שעולים בשכבת הגיל, השכונה מכילה פחות ילדים, כן גם זו שכונה צומחת.

התמוה מכל – התנהלות גופי הממסד

מה הייתם מצפים מכפר שזה עתה הפך לעיר? שיהיו בו יותר בתי ספר ויותר גני ילדים.

פתאום אני מגלה ששני בתי ספר שיחסית סמוכים לשכונה עמוסים בתלמידים ואינם יכולים לגדול עוד. בבית ספר רימון שקרוב לשכונה, לומדים כ- 700 תלמידים בצפיפות שאין לתאר, האלימות שם חוגגת והטיפול בבעיה בהתהוות בין היתר ע"י החלפת מנהלת ששמעתי שהיא מנסה בהשתדלות רבה, אבל בכל זאת שמוסיפים שני קארוואנים לשטח החצר ומצמצמים את המרחב של החצר, על כל מטר רבוע נמצאים יותר ילדים, החיכוך גדול, הפיקוח פוחת והאלימות עולה.

לא, לא הייתי שולחת את ילדיי לבית ספר רימון. אבל גם לא הייתי שולחת אותם לבית ספר הדר כי גם שם העומס רב ואין מקום לתוספת ילדים.

הפתרון שהעלתה העירייה:

בואו נשלח את כל ילדי כיתות א ' ו- ב' של שרונה, בינתיים, לבית ספר ביפה נוף, זוהי שכונה בת 4 שנים, שבית הספר בה יחסית חדש ואין בו מספיק כיתות, יפה נוף ממוקמת  בקצה השני של העיר מעבר לכביש 57 הסואן, ללא אפשרות הליכה רגלית, ההורים יממנו הסעות, כן ממש… ובכך נמתין עד שהשכונה תתמלא כדי שיהיה תקן לפתוח את בית הספר בשרונה. זה פתרון "פונדקאות" בו הילדים מתארחים בבית ספר מארח עם צוות נפרד בכיתות נפרדות ובאמצע השנה או לאחריה כבר עוברים כמקשה אחת לשכונה שלהם, כן לשרונה. "הפונדקאות" תצא לפועל רק אם ירשמו לפחות שתי כיתות מלאות שמונות 20 ילדים כל אחת. אם לא יהיו 20 ילדים בכל כיתה, הילדים יפוצלו בין כיתות קיימות ולא תהיה להם זהות של כיתה אורחת.

לא זאת בלבד, העיריה החליטה לאלכס את בית הספר שעומד מוכן וריק, בילדי הגנים, אלו בני השלוש והארבע יאלצו ללמוד בכיתות! ללא מגרש משחקים אינטימי ותחום עם מגלשה ונדנדה, ממש בבית ספר גדול עם מסדרונות רחבים. מסכנים הקטנטנים הללו שעד לפני רגע היו בפעוטון ובמשפחתון, עכשיו עושים קפיצת ענק לשטח בית הספר.

הבעיה מתחילה עם הלוגיסטיקה בבקרים, ההסעות והטיולים ברחבי הכפר שסובל מפקק אינסופי שמתחיל ב 7:00 ומסתיים אולי ב 10:00, הבעיה ממשיכה עם החשיבה על כך שהילדים המסכנים שנעקרים מסביבתם הקיימת ומושרשים בשכונה חדשה, נאלצים להתמודד עם מעבר כפול, התאקלמות כפולה ועליה בגרף ההזדקקות לטיפול רגשי שלא פוסח על אף משפחה בימינו.

ולמה? כי בחרנו להיות חלוצים בשכונה חדשה.

לא למען המטרה הזו רכשנו דירה.

לא למען טילטול ילדינו שילמנו ממיטב כספינו והפכנו עולמות.

מי חשב שבמקום להתעסק עם מעבר דירה, להתרגש עם בחירת רהיטים ועיצוב פנים, אנחנו נאלצים לפתוח במאבק פוליטי בתקופת בחירות מוניציפליות מול הרשות המקומית, להפעיל לחץ על משרד החינוך שיתגמש בתקניו ולנסות ולהפציר בכל הורה שעדיין לא יודע מתי יתאכלס, לבוא ולרשום ילדיו למוסדות החנוך בכפר יונה. אלו האחרונים דווקא חוששים כי מי מהם שגר בסביבה, מעדיף להשאיר ילדיו במקום בטוח ומוכר לילדיו מאשר לטלטל אותם מבית ספר אחד למשנהו בתלות מוחלטת בכמות הנרשמים בכל רגע נתון לחינוך בכפר יונה בשכונה חדשה.

בקבוצות הוואצאפ שאני רשומה אליהן רצות מאות הודעות טעונות בכל יום, ההתעסקות בנושא עולה ככל שמתקדם הזמן וחוסר הוודאות מטלטל את כולנו. הילדים שמתחילים כיתה א' שזו תקופה מאוד מרגשת בחייהם, לא יודעים היכן ילמדו, לא יכולים לרכוש ציוד לבית הספר או תלבושת אחידה כי שם בית הספר אינו ידוע, לא סימלו לא מיקומו ושום דבר מוחשי- לא קיים עבורם.

מסתכל. אין מילה אחרת לתאר את ההרגשה שההורים חווים בימים אלו.

הפתרונות המוצעים

אם קיים עומס בבתי ספר סמוכים, מדוע העירייה אינה מאפשרת לתושבי הרחובות הסמוכים, לפתוח את הרישום לבית ספר חדש שעומד מוכן ומחכה שיכנסו אליו תלמידים. למה להצטופף ברימון ובהדר כאשר שרונה רק נבנה וסובל מחוסר הרשמה.

ההגיון הבריא אומר לשלב.

להעביר משם לכאן ולהרכיב כמה כיתות בשכבות גיל א' עד ו' ולא רק א' ו- ב', להוסיף תושבים מרחובות סמוכים לשרונה, לאפשר להם  להרשם לבית ספר שרונה ובכך לעבור את המספר המינימאלי שמגדיר משרד החינוך כדי לפתוח בית ספר חדש. יש בזה הגיון כלכלי.

זו שאלה שאין לה תשובה.

אני מניחה שלא רוצים לערבב בין שכונות חדשות לוותיקות, אלו אוכלוסות שונות. ואני שואלת את עצמי, כמה כבר שונות יכולות להיות אולוסיות במקום קטן כמו כפר יונה, זו לא שכונת פשע, אין כותרות בחדשות. זה עוד מקום קטן ורגוע על המפה הארצישראלית.

וכאשר השכונה תהיה מלאה, איך יוציאו את האורחים שתרמו בהרשמתם לפתיחת בית הספר בתחילת דרכו, מה, פתאום יוציאו אותם באמצע היסודי? האם אפשר להתנהל כך עד שיסימו את כיתה ו' ?

אלו שאלות שהעיריה לא מוכנה להתמודד איתן ולכן דוחפת בכל כוחה את המעבר של תלמידי שרונה ליפה נוף. אבסורד, אבל זו אמת לאמיתה.

עוד אפשרות היא לאחד כיתות

תלמידי כיתות א' ו- ב' יכולים ללמוד יחד עם מורה וסייעת בקבוצות קטנות.

האפשרות הזו פחות קוסמת להורים שילדיהם עולים לכיתה ב' כי זה משפיע על קצב הלימוד ומחזיר ילדים ללימוד קריאה וכתיבה שהרי רכשו כבר בשנה שעברה. אבל יש כאן יסודות טובים של עזרה הדדית, שילוב כוחות, סובלנות ואמפטיה לאחר.חלק מההורים מזדהים ותומכים בפתרון איחוד כיתות.

הורים שואלים כל הזמן, למה רק בית ספר צומח, למה לפצל ילדים במשפחה. אם יש לי ילד בכיתה א' וילד בכיתה ג ' או ד' למה שילכו לבתי ספר נפרדים, תוסיפו בדימיון שלכם משפחה שיש לה ילד בגן ושני ילדים בכיתה א' ו- ג' למה לרוץ בכל כך הרבה מקומות בבוקר בפיזור הילדים?

עוד סוגיה מטרידה לא פחות- האם בשנת הלימודים הבאה, זו שתחל בספטמבר 2019, ילדי ב' של היום כבר יעלו לכיתה ג' ולא יהיו זכאים ללמוד בבית ספר צומח שמוגדר רק לשכבות א' ו- ב'.

ומה אז, יאלצו להמשיך את 4 השנים של היסודי בבית ספר מרוחק, עם חברים מחוץ לשכונה, תלויים בהסעות ההורים כדי לזכות לחיי חברה מחוץ למסכים?

 לא, לא לזה שאפנו. אלו לא ההבטחות של שירותים קהילתיים שהוגדרו לשכונה.

ההורים כועסים, מתוסכלים, אובדי עצות, מנסים להתאגד על דרכי פתרון מוסכמות- שאין כאלה,

פרט לאפשרות אחת שהיא קונצנזוס- לפתוח את בית הספר בשרונה לתושבי שרונה, ליותר כיתות בשכבות גיל מתקדמות, לארח תושבים מחוץ לשכונה. אחרי הכל מדובר בעיר שעד לא מזמן היתה כפר, כל כך קטנה, כל כך אינטימית- אז מה הבעיה לשלב… למה העיריה לא מציעה בעצמה פיתרון איזון עומסים.

אם זה מתוך דאגה עתידית שלילדי שרונה בסופו של דבר, כאשר השכונה תתמלא, לא יהיה מקום בשולחן הלימודים, אז תכננו מראש כבר עכשיו בית ספר נוסף בשכונה שמיועדת תוך זמן קצר לאכלס כ- 10,000 תושבים, למה להמתין לבעיה שתצוץ, מצאו פתרון מבעוד מועד.

 

פוליטיקה, אינטרסים ומימון לעתיד

מדובר בפולטיקה, סדרי עדיפויות, אינטרסים. בחירות של ראש עיר חדש ואי רצון להתאמץ מצד ראש העיר היוצא שמנהל את כפר יונה מספר קדנציות לא מבוטל, שאינו מוכן להכנס להרפתקאות והוצאות, אם לא הוא יקצוור את הפרות. שוב אבסורד.

קומו המועמדים, תתעוררו עכשיו, פעלו למען תושבי כפר יונה שסובלים מצפיפות בבתי הספר,

ואלו החדשים שנאלצים להשתלב בבתי ספר רחוקים.

אפי דרעי, ראש העיר היוצא

עזבו הכל- תתמקדו בחינוך.

תנו לנו את התחושה של עיר חדשה, של קליטת תושבים ראויה ומבוכרת.

אל תעמדו מהצד ותביטו בנו חסרי אונים.

זה הזמן לפעול, לצאת להפגנות , להזיז הרים.

אל תתפלאו אם תחל שביתה ביום הראשון ללימודים וועדי ההורים לא ישלחו ילדים לפתוח את שנת הלימודים.

אל תהיו מופתעים אם כולנו נתגבש ונעשה כותרות, נזעק על התנהלות כושלת וחוסר ארגון משווע שהיה צפוי שלוש שנים מראש.

מקרה דומה היה בפתחית שכונת יפה נוף. מסתבר שבעיריית כפר יונה לא לומדים מטעויות ולא משתפרים עם הזמן. נשארים תקועים בהווה ולא חושבים על העתיד ועל פיתוח שירותים לרווחת הקהילה החדשה.

 

הכותבת היא חני בלייכר, תושבת חדשה בשכונת שרונה, כפר יונה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


רוצים לגור קרוב לחינוך של המחר? 

אופס! לא הצלחנו לאתר את הטופס שלך

מה את/ה חושב/ת?

0 נקודות
Upvote Downvote

Written by עורך ראשי

ואתם חשבתם שבשביל ווגאס צריך לטוס 15 שעות

3 סוגי נופשים ישראלים שתפגשו בחופשה הבאה שלכם