in

מתי לאחרונה לקחתם לעצמכם פסק זמן בירושלים?

לא יודעת מה אתכם, אבל אנחנו החלטנו דווקא עכשיו לקחת לעצמנו פסק זמן בירושלים. בהתחלה בדקנו את ברלין/פריז/לונדון, אבל האופציה נפלה מיד לאחר שהבנו שהטמפרטורות שם קרובות לקיפאון. מה? אנחנו בעונש?  ואם כבר מתחשק לנו להרגיש קצת חו"ל, אז למה לא ירושלים?!

 

חפשנו ירושלים עם ניחוח של חו"ל, וכמובן שנפלנו על המושבה הגרמנית. למה גרמנית תשאלו? אז ככה: השכונה הוקמה באמצע המאה ה-19 על ידי הטמפלרים יוצאי גרמניה, והיום, לדברי חברים ירושלמים שלנו "היא המקום הכי חם בירושלים. שכונה קסומה, תוססת ויפהפיה. שילוב נהדר של ישן וחדש".

 

מה עשינו במושבה הגרמנית? פשוט הלכנו לאיבוד!

 

אחרי שיטוט קצר באינטרנט ותחקיר קצר בין החברים הירושלמים, הבנו שברמת העיקרון הכי כייף זה ללכת לאיבוד במושבה, וכיון שאנחנו אוהבים ללכת לאיבוד, זה בדיוק מה שעשינו.

 

טיפ חשוב שקבלנו מהחברים היה שזה ממש לא משנה באיזה כיוון בוחרים, ובלבד  שנקודת המוצא תהיה רחוב עמק רפאים מס' 1. אז בבוקר ירושלמי קריר ונעים, חמושים במשקפי שמש ובנעליים נוחות, התייצבנו בעמק רפאים מס' 1, ופשוט התחלנו ללכת לאורך הרחוב. גילוי נאות: אחרי דקות בכלל שכחנו שאנחנו לא בחו"ל. המקום הזה פשוט קסום!

 

הוא שותה קפה ואני משוטטת

 

אני אוהבת מאז ומתמיד בתי אבן גדולים, מרפסות תלויות, מעקות מסולסלים, תריסים צבעוניים וגינות פנימיות אפלוליות ונסתרות, עם בריכות דגים קטנות ומפלי מים. יצר המציצנות שלי התעורר. הצצתי מעבר לכל גדר (במושבה יש גדרות ולא חומות אטומות), ולא הפסקתי להתפעל באוזני בן זוגי, שמהר מאד התעייף ממני, והודיע לי שהוא מחפש את בית הקפה הקרוב, ומצידו אני יכולה להמשיך להציץ לתוך החצרות, עד שאתעייף. תתקדמי- אני בקפה, כך אמר. ובאמת, הוא התיישב בבית הקפה הראשון, ואני המשכתי בשיטוטים (אני רגילה להתנהלות הזאת. זה בדיוק מה שקורה לנו גם בחו"ל. הוא שותה קפה ואני משוטטת …).

עכשיו, משוחררת ממבטים מלאי תחינה מהכיוון שלו, לא פספסתי אף בית, אף גלריה ואף חנות, ואני חייבת ליידע אתכם שרחוב עמק רפאים משובץ לכל אורכו בחנויות קטנות ומטריפות ובבוטיקים אלגנטיים, כמובן לצד מסעדות ובתי קפה ציוריים, ומה נראה לכם? ברור שלקחתי איתי את כרטיס האשראי שלא נח הרבה בארנק… ומזל שהוא לא בא איתי כדי לשמור על הכסף. ככה זה במשפחות הכי טובות, יש מי ששומר ויש מי שמתאמץ לא לשמור …

כעבור שעה קלה המצפון החל לייסר ונכמרו רחמיי על האיש. הוא הרי לא בא לירושלים כדי לשבת בבית קפה לבדו. כשהצטרפתי אליו, הוא מיהר להרגיע אותי. מסתבר שהוא נהנה לא פחות ממני. הקפה היה מעולה, כך גם עוגת השמרים, ובינתיים הוא גם הספיק לעבור על עיתוני הבוקר וליהנות מהשמש הנהדרת. כל אחד וההנאות הקטנות שלו.

 

זמן ירושלים הוא לא זמן תל אביב

 

הומלץ לנו לחתוך פנימה מרחוב עמק רפאים לתוך הסמטאות הקטנות. בכלל לא משנה לאיזו סמטה, כולן מקסימות, וכך באמת עשינו. פשוט תעינו בסמטאות, התפעלנו (גם האיש התפעל) מן הבתים היפהפיים, רובם בתים טמפלרים. לחשוב שלפני 150 שנים גרו בבתים האלה משפחות וניהלו חיים שלמים …והשקט. לא תאמינו כמה שקטה יכולה להיות סמטה קטנה בלב העיר.

בשלב מסוים התחלנו להיות רעבים, אז חזרנו לרחוב עמק רפאים (מרחק דקה שתיים), התיישבנו במסעדה מתוקה, ועל כוס יין לבן וארוחת צהריים טעימה, סיכמנו, שאפשר לבלות יום שלם במושבה הגרמנית ולא להשתעמם, כי זמן ירושלים זה לא זמן תל אביב, וירושלים, כמו ירושלים, דורשת את הזמן שלה.

לפני החופשה, כשחיפשנו מלון במושבה הגרמנית, המליצו לנו על מלון אוריינט ירושלים החדש, מקבוצת מלונות היוקרה של רשת ישרוטל. נכנסנו לאתר ישרוטל והבנו שזה בדיוק מה שנחוץ לנו בשלב זה  של חיינו, ובכלל, כשראינו שהמלון יושב בכתובת יוצאת הדופן והחד פעמית: עמק רפאים פינת דרך בית לחם היה לנו ברור שזה המלון שלנו, כי בחופשה, אפילו קצרה, הפינוקים והאוכל לא פחות חשובים מכל מה שקורה מסביב.

 

אז לסיכום, קחו לכם פסק זמן קטן במושבה הגרמנית שבירושלים. מומלץ!

 

לפרטים נוספים אודות המלון

 

מוקדי ענין נוספים במושבה הגרמנית, במרחק קצר ממלון אוריינט ירושלים:

  • בית הנסן
  • בית הקברות הטמפלרי
  • מוזיאון הטבע והגינה הקהילתית
  • שכונת משכנות שאננים

מה את/ה חושב/ת?

0 נקודות
Upvote Downvote

Written by עורך ראשי

10 מקומות בחיים שבהם לא אכפת לכם להתפשר קצת

 אינטרנט של 200 מגה. מופרך או הכרח?